פעם, לפני שנים, כשלמדתי יוגה איינגאר (איינגאר זה אחד מהסוגים של היוגה, יש הרבה סוגים של יוגה וביוגה איינגאר שנקראת על שם הממציא שלה ב.ק.ס. איינגאר אתה נשאר יותר זמן בכל תנוחה וכך מתאפשר לך להעמיק לכל הפרטים שבתנוחה
כך למשל בתנוחה שנקראת "כלב מביט מטה" אז באיינגאר יiגה נשארים בה יותר זמן והמורה היתה מבקשת שנשתדל למשוך את העקבים של הרגליים למטה כמה שאנחנו יכולים אל המזרון ושבידיים נהיה עם כל כפות הידיים על המזרון והאצבעות פרושות כמו מניפה ונשתדל לסובב את החלק הראשון של הזרועות החוצה ואת החלק העליון שלהן פנימה ופתאום, כלב מביט מטה, שהייתה התנוחה שהכי לא אהבתי ביוגה, פתאום הבנתי כמה היא מועילה ואני ממש נהניתי להיות בה
(לחברים שלא מכירים תנוחות ביוגה כאן תמונה של התנוחה, "כלב מביט מטה" כך היא נראית):
ויום אחד הגיעה המורה יעל לשיעור איינגאר וראתה שאין כמעט תלמידים בכיתה, אז היא שאלה "מה זה?" "איפה כולם? " אז כמה ענו לה: "עסוקים" , "אין זמן ליוגה" .
ואז יעל ממש התפלאה, מה זאת אומרת אין זמן ליוגה? יוגה חשובה לכם? טוב לכם לתרגל אותה?
אז בהתחלת השבוע תקבעו זמן שבו אתם מגיעים לשיעור איינגאר וזה מבחינתכם הדבר הכי חשוב לעשות באותו השבוע ומסביב לזמן הזה תכניסו את כל שאר הדברים .
ובשבועות לאחר מכן אתם רואים איך הכיתה הולכת ומתמלאת במתרגלי יוגה חרוצים:) כנראה שאלה שהיו בשיעור העבירו לחברים שלהם את מה שיעל אמרה והכיתה הלכה והתמלאה.
וכמה שעבר זמן מאז , אני זוכרת את מה שיעל אמרה רק שהעברתי אותו לנושאים שחשובים לי
וההעברה הלכה ככה:
יש לשאול :
"גלי יש משהו שחשוב לך? " (כן, היתה התשובה , לי זה חשוב להתמיד באורח חיים בריא, אם אני לא מתמידה טראח אני יכולה לעבור את ה 100 קילו אני מכירה את עצמי )
"מה את יכולה לעשות היום בשביל זה? "
"מה את יכולה לעשות בשבוע הקרוב בשביל זה? ",
"את יכולה לשים שעה בשביל זה? "
וכך, ברגע שהבנתי מה אני כן יכולה לעשות, מה כן נמצא בתחום היכולות שלי,
אז בשבת בערב, כשהייתי מתכננת את השבוע הקרוב הייתי מכניסה את הפעולה שהכי הייתה עושה לי הרגשה טובה ותחושות טובות ליומן ,וסוגרת אותה שם (סוגרת הכוונה לא משנה מה, את עושה אותה, רק המשפחה שלך יותר חשובה לך מהפעולה הזאת, בדרך כלל כשכתבתי אותה לעשיה מוקדם בבוקר, ביום ראשון בבוקר אז יותר הייתי מצליחה לקיים את זה ,
למשל אם קבעתי לעצמי לשבת שעה לחשוב ולמצוא פתרונות איך להתמודד עם אכילת השטויות בדקות האלה שאני חוזרת מעבודה אז נגיד בשבת בערב הייתי כותבת את פעולת החשיבה הזאת
ביום ראשון בבוקר בשעה 06:00 ואחר כך הייתי כותבת את כל שאר הדברים שעלי לעשות במשך היום.
ובמידה והרגשתי שאני מסוגלת לעשות יותר מפעולה אחת כזאת במשך השבוע הייתי מכניסה עוד פעולות. בדגש על פעולות שכיף לי לעשות אותן.
ושאר הדברים שהיה לי לעשות באותו שבוע? הם תמיד תמיד הסתדרו, או לפחות החשובים שבהם, איך זה שלדברים תמיד יש נטייה להסתדר לטובתנו ולטובת אלה שחשובים לנו כשאנחנו מכניסים לתוך השבוע פעולות שמקדמות אותנו לאורח חיים בריא.
וכך יצא שאני ממש הצלחתי, ב"להכניס לתוך הלו"ז" את אותם הדברים שחשוב לי לעשות אותם
שאני מרגישה שהם מסייעים לי להתמיד באורח חיים בריא ושהם באים לטובתי
ויצא לי לחשוב על זה בימים שלאחר מכן ,
איך זה שבתקופה הנוכחית תמיד יש משהו לעשות? , איך זה שתמיד יש משהו שיסיח את תשומת הלב שלנו? בין אם זה הודעות דחופות בווטסאפ, או חדשות, או טלפונים , או הודעות מהבוס או מרשות המיסים והן גם תמיד מנוסחות בשפה מפחידה כזאת "דחוף" , "משבור" "חייבים להגיע" ואת מוצאת את עצמך נשאבת אליהן ועושה אותן ופתאום את מוצאת את עצמך עובדת ועובדת ועובדת אבל שום פעולה כזאת מעשרות הפעולות שעשית בשביל אנשים אחרים במשך היום אף אחת מהן היא לא בשביל עצמך? , איך זה יכול להיות המצב הזה שמרגע שקמת בבוקר עד 24:00 בלילה את עשית המון פעולות בשביל המון אנשים אחרים ואף אחת מהפעולות האלה לא עזרה לך? מה זה היחס הזה 100 פעולות ביום לטובת אנשים אחרים ו -0 בשביל עצמך? זה לא הוגן
משום כך שיניתי, משום כך אני קודם כל מכניסה ליומן פעולות בשבילי פעולות שתומכות באורח חיים בריא ואחר כך פעולות בשביל אחרים.
אז זה מה שהיה לי להגיד כאן עכשיו
שיהיה המשך שבוע טוב
גלי
נ.ב.
יש מקום להגיד שאחת מהפעולות החשובות ביותר שלי שתומכת באורח חיים בריא היא לקבוע שעה בשבוע ובשעה הזאת אני רק מחפשת דברים חדשים ואיכותיים שאני לא מכירה, שיתרמו להתמדה באורח חיים בריא זה חשוב לשמור על ראש פתוח בנושא הזה.
ובשבועות הקרובים אני אביא לכאן את הטובים והנעימים שבהם ואתם מוזמנים לבוא לקרוא
שיהיה המשך שבוע טוב
